רש"י על חולין י״א ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״א ע״ב:ו׳ רש"י על חולין י״א ע״ב:ט׳ »

מקור: חולין י״א ב:ח׳

1 חולין פתח ↗

וְכִי תֵּימָא דְּבָדְקִינַן לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: בְּרַבִּי אוֹמֵר: לֹא הָרְגוּ – נֶהֱרָגִין, הָרְגוּ – אֵין נֶהֱרָגִין.

2 הגהות יעב"ץ על חולין פתח ↗

רש״י ד"ה והתניא בריבי אומר וכו׳ ר׳ אושעיא בריבי ר' אלעור הקפר בריבי כצ"ל:

3 חולין פתח ↗

4 תורה תמימה על התורה פתח ↗

כאשר זמם. תניא, בריבי אומר, לא הרגו נהרגין, הרגו אין נהרגין, דכתיב כאשר זמם – ולא כאשר עשה עגכך הלשון ברש"י בגמרא כאן, וברמב"ם פ"כ ה"ב מעדות כך הוא הלשון, נהרג זה שהעידו עליו ואח"כ הוזמו אין נהרגין מן הדין שנאמר כאשר זמם לעשות ועדיין לא עשה, עכ"ל. ור"ל לאפוקי הכא שכבר נעשה מעשה על ידם. וע"ע מש"כ בסמוך אות פ' השייך לענין זה. וטעם דין זה בכלל כתב הרמב"ן דמכיון שנהרג נחשוב שהי' אמת אשר העידו עליו ובעונו מת, ואלו הי' צדיק לא יעזבנו ה' בידם וכמש"כ ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו, ועוד שלא יתן ה' לשופטים לשפוך דם נקי כי המשפט לאלהים הוא, ומה שב"ד עושה הקב"ה מסכים על ידם, עכ"ל. ואמנם אין זה אלא טעם רמזי ואגדי, ועיקר טעם יסודי בזה נעלם מאתנו, וכבר נסו חכמים רבים ראשונים ואחרונים למצוא טעם מסביר בזה. והקרוב והנראה יותר לאמת ומתקבל בזה, הם דברי ר' עובדיה מברטנורה בפי' על התורה וז"ל, עוד טעם אחר, שאם היו נהרגין נמצא שאין לדבר סוף שיהיה קרובי הנהרג מביאין עדים אחרים להרוג המזימין וכן קרובי הנהרגין וכן עד סוף העולם עכ"ל. ובצרוף הידוע עד כמה השתדלו גדולי חכמינו ז"ל להמעיט את מספר הרוגי ב"ד, עד שאמרו מכות ז' א' סנהדרין ההורגת אחת לשבעים שנה נקראת חובלנית, ויש שאמר ואלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם – הנה טעם זה מאיר עינינו. וכמה מן הפליאה הוא שכל החוקרים בענין זה לא הביאו דבריו הרצוים והנוחים האלה. .חולין י"א ב' ברש"י

1 וכי תימא דבדקינן ליה - כלומר דכשנהרג על ידי עדותן ואח"כ הוזמו מישתעי קרא ונבדקיה קודם שנהרגם:

2 והתניא ברבי אומר - לא ידעינן מנו אלא אחד גדול בדורו היה ועל שם כך נקרא ברבי כדאשכחן בכיצד מעברין בעירובין דף נג. אמר רבי אושעיא ברבי ובפ"ב לקמן חולין כח. רבי אלעזר הקפר ברבי:

3 הרגו - קודם שהוזמו:

4 אין נהרגים - דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה:

2 מראית העין על מכות פתח ↗

ברבי אומר הרגו אין נהרגין. פירש"י ברבי אומר כך היה שמו. לפום ריהטא יש להקשות דרש"י ז"ל בכמה דוכתי כתב דפירוש ברבי הוא גדול הדור והכא כתב כך היה שמו. אמנם רש"י ז"ל פירש דבריו בברייתא זו עצמה בחולין דף י"א וז"ל ברבי אומר לא ידענו מנו אלא אחד גדול בדורו היה. ומדברי רש"י דחולין הללו תשובה מוצאת למ"ש כאן מהרש"ל בהגהותיו ע"ש ובקונטריס שם הגדולים ח"א בתחילת אות ב' כתבתי אני עני בענין זה ומה שכתבו קצת אחרונים דשייך לזה ושם הבאתי דברי הרב כפתור ופרח דהם דברים קשים ועמ"ש במחזיק ברכה א"ח סימן קי"ב ע"ש:

« רש"י על חולין י״א ע״ב:ו׳ רש"י על חולין י״א ע״ב:ט׳ »